החג של החגים
כבר זמן מה שאני מתכננת נסיעה לאיזור ואדי ניסנאס. אני חושבת שמאז שראיתי את התכנית "הבסטה של שגב" שצולמה במקום. מחיפוש מהיר בגוגל גיליתי שיש חודש שלם של חגיגות באיזור המתקיימות בחמש"ושים במהלך דצמבר.
שינוי של הרגע האחרון שנעשה בתכניות של ששי בערב הביא אותנו לחפש משהו מעניין לשבת בבוקר עם הילדים. והסתמן כמתאים ביותר ביקור במשלוש החגים בחיפה.
התעוררנו כמידי יום, התארגנו והעמסנו מעילים ואפודות קלילות יותר(כי לא ממש ידענו מה מזג האויר ליד הים). הכנו כריכים על פי ההעדפה של כל אחד לזלילה בדרך (בטח כבר נאכל אוכל אוטנתי שם אז לא צריכים לאכול ארוחת בוקר מלאה!) והתחלנו להצפין בסביבות 9:30 בבוקר. כעבור שעה וקצת מצאנו חניה בלי בעיה (מזל!). והתחלנו בפסיעה רגלית לכיון הואדי. כבר בדרך הערכנו את היציאה המקודמת מהבית. ועוד יותר הערכנו את הבדיקה המוקדמת וחיפוש אחר מגרשי חניה סמוכים אך לא קרובים מידי!! (כדי לא להיכנס לסבך כלי הרכב)
הגענו לרחוב אלנבי, רחוב ראשי הומה מכוניות וריח עמבה מעורר תיאבון (אני אף פעם לא מוותרת עליה). מיד בפינת הרחוב מתנוסס למרחוק שלט ברוכים הבאים - החג של החגים ועשרות ראשים נראים למרחוק, ואנחנו כמובן עם הזרם.
לאט לאט עם התקרבות שעות הצהריים הדוחק הלך וגבר ואנו מפלסים דרך עם עגלה (לאלה שלי) וילד צייטן ומדהים שלא עוזב ולו לרגע אחד את ידית העגלה. עוברים ומתבוננים בדוכנים מלאים מזכרות כריסמיס ודמויות שוקולד במעטה סאנטה קלאוס, מטעמים עטירי סוכר (שהשתדלתי להתאפק ולא לאכול), ריח פול מבושל שמילא את האויר, טורים המשתכרים מחנויות אוכל מקומיות וחנות פלאפל קטנה והמונים שמסתובבים וקונים מתנות לילדים ועוד מטעמים מקומיים (בחלק מהמקרים במחירים גבוהים שלא בצדק)
בסביבות השעה 13:30 התחלנו חוזרים על דריכנו במטרה למצוא מקום לארוחה עם הילדים. עד כה רק טעמנו ונשנשנו. כל המקומות שחלפנו על פניהם בדרך עמוסים ותורים ארוכים משתרכים עד לרחוב עצמו, לבסוף מצאנו את עצמינו אוכלים שווארמה (עוד מהבוקר האף הממלא ריח מעורר תיאבון) על מדרגות אבן ומחפשים לילדים מקדונלדס לארוחה לשביעות רצונם.
לסיכום: מומלץ להגיע למקום ללא ילדים קטנים וכאלה שמונעים בעגלה.
ואם תשאלו את שחר שלי ממה הכי נהנה בטיול הזה. יענה "מהרובה החדש שקנו לי".
אז אם בכל זאת בא לכם לטעום להריח ולהכיר, יש לכם עוד שני סופי שבוע לצורך העניין.
ואל תשכחו לספר לי איך היה (:
כבר זמן מה שאני מתכננת נסיעה לאיזור ואדי ניסנאס. אני חושבת שמאז שראיתי את התכנית "הבסטה של שגב" שצולמה במקום. מחיפוש מהיר בגוגל גיליתי שיש חודש שלם של חגיגות באיזור המתקיימות בחמש"ושים במהלך דצמבר.
שינוי של הרגע האחרון שנעשה בתכניות של ששי בערב הביא אותנו לחפש משהו מעניין לשבת בבוקר עם הילדים. והסתמן כמתאים ביותר ביקור במשלוש החגים בחיפה.
התעוררנו כמידי יום, התארגנו והעמסנו מעילים ואפודות קלילות יותר(כי לא ממש ידענו מה מזג האויר ליד הים). הכנו כריכים על פי ההעדפה של כל אחד לזלילה בדרך (בטח כבר נאכל אוכל אוטנתי שם אז לא צריכים לאכול ארוחת בוקר מלאה!) והתחלנו להצפין בסביבות 9:30 בבוקר. כעבור שעה וקצת מצאנו חניה בלי בעיה (מזל!). והתחלנו בפסיעה רגלית לכיון הואדי. כבר בדרך הערכנו את היציאה המקודמת מהבית. ועוד יותר הערכנו את הבדיקה המוקדמת וחיפוש אחר מגרשי חניה סמוכים אך לא קרובים מידי!! (כדי לא להיכנס לסבך כלי הרכב)
הגענו לרחוב אלנבי, רחוב ראשי הומה מכוניות וריח עמבה מעורר תיאבון (אני אף פעם לא מוותרת עליה). מיד בפינת הרחוב מתנוסס למרחוק שלט ברוכים הבאים - החג של החגים ועשרות ראשים נראים למרחוק, ואנחנו כמובן עם הזרם.
לסיכום: מומלץ להגיע למקום ללא ילדים קטנים וכאלה שמונעים בעגלה.
ואם תשאלו את שחר שלי ממה הכי נהנה בטיול הזה. יענה "מהרובה החדש שקנו לי".
אז אם בכל זאת בא לכם לטעום להריח ולהכיר, יש לכם עוד שני סופי שבוע לצורך העניין.
ואל תשכחו לספר לי איך היה (:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה