לב-עוגית

אני מכירה אותה מהיום שנולדתי. או בעצם יותר נכון להגיד ההיפך. היא מכירה אותי! לא זוכרת הרבה מגיל צעיר אבל מגיל 18 בערך והלאה זוכרת היטב. בילינו המון ביחד למרות פער השנים. לי יש אותה ולה יש אותי. תמיד!!!!  סיבובי קניות משותפים, טיולי שבת, עזרה בהקלדת עבודות סמינריוניות, סתם קפה אצלי בבית או אצל מכרה משותפת, שיחות טלפון יומיות (הן חובה גם בשעות לא שיגרתיות)...  ובכל זה אני לא זוכרת תקופה שלא ראיתי אותה כל כך הרבה זמן :( המצב בתקופה הזו הכריע. 

הכל עניין של טיימינג. היא ילדה בתל אביב בשיאה של מלחמת "צוק איתן" 27.7.2014. היה לי את הכבוד ללוות אותה בחדר לידה. להיות שם ברגע הכי הכי חזק ומיוחד, בשניה המיוחלת הזו שרק מחכים לשמוע בכי בפעם הראשונה ואפילו להזיל ממנו דמעה של אושר טהור. להיות שם שהיא מתאוששת ומשנה סטטוס מ"רווקה" ל"פלוס אחת". להיות איתה כשהיא עוד לא ממש מעקלת את גודל השינוי והרגשות המיוחדים שנלווים אליו. להתמלא אהבה לפשושית קטנה חדשה.... אליה אסתר 

ואז מגיע רגע השחרור הביתה. וזה הרגע שאני מבינה שמה שהיה לא יחזור. אני עוברת שינוי ביחד איתה. נהנית מביקור חטוף לפני ההדרמה. הן נוסעות לתקופת הסתגלות באשקלון ואני מבינה שבטיימינג הזה לא אראה אותן מתי שמתחשק (גם כשזה קורע אותי מבפנים). התכנית המקורית היתה אחרת בגלל המצב הביטחוני שונתה במיידי. אשקלון בקו אש ואני ח-ו-ש-ש-ת. לא אסע את כל הדרך לשם עם שחר ואלה. לא אעמיד אותם בחוויה שיתכן ותהיה אזעקה באמצע הדרך בין אשדוד לאשקלון. לא חושבת שזה נחוץ במידת החרדה שלהם. ועכשיו גם כשיש הפסקות אש חוזרות לא ידוע מה יהיו ההתפתחויות והכל אפשרי. שום דבר לא מוחלט ורק ימים יגידו. ככה לפחות אני מרגישה עכשיו. מעדיפה שהן תגענה לפה לפינוקים אבל זה יהיה רק בהמשך...

אז עברו כבר 3 שבועות בלי לראות אותן. פיניתי לי חצי יום להיות רק איתן. מחר אני נוסעת לבקר. ולוקחת איתי פינוקים תוצרת בית.
היא הכי אוהבת עוגיות קרמוגית. אז הכנתי אותן קצת אחרת כפינוק שבא מהלב במיוחד לנשמה. לב-עוגית. כרית עוגית לב במילוי נוטלה. הכנתי בצק פריך של קרין גורן מתוך הספר "אם לסבתא היה מיקסר". זה בצק שקרין מכנה אותו "מאה, מאתיים, שתיים, שתיים" קל וכדאי לזכור!! אי אפשר לעמוד בפניהן.
מכיוון שהמתכון מהספר החדש וקצת בעייתי לצלם ולהעלות לכאן. מצאתי את אותו המתכון באתר שלה קרין, שם הוא מופיע בתוספת גרידת לימון. אז תוותרו עליה (למרות שלדעתי שווה לנסות עם גרידת תפוז. זה שילוב שהולך מעולה עם שוקולד).
הבצק אינו מתאים לעבודה עם ילדים. ניתן לשלב אותם רק בחלק של קריצת הצורות וחשוב לפעול בדיוק לפי הוראות הקרור ורידוד להצלחה מקסימאלית. 

רידדתי בצק לכחצי ס"מ וקרצתי עוגיות לב.

על חצי מהן הנחתי כפית ממרח נוטלה וכיסיתי בלב נוסף. הידקתי את הלבבות למעין כרית בעזרת מזלג (עוגה) קטן שהשאיר חירוצים בשוליים וחיבר את שני הלבבות זה לזה.  

התקבלה עוגית לב במלית שוקולד. לב-עוגית. עוגיה אחת שלמה שאי אפשר לעמוד בפניה. תאמינו לי שהייתי חייבת לשמור היום על הקופסא שלא יזללו לי אותן ;)

מוקדש ממני באהבה לאחותי הגדולה!
ולתינוקת החדשה אליה אסתר
:)

איקס מיקס ביס

מי שמכיר אותי באופן אישי יודע שאצלי כל סיבה היא מסיבה. והיא יותר טובה שהיא קשורה באהבה. נכון שאני מאמצת יום שהוא בינלאומי (גם לנו יש אחד כזה שנתייחס אליו בהמשך...אבל זה רק בעוד חצי שנה אז למה לא להינות גם מזה). 14.2.2013 הוולנטיין! ואני כבר מתכוננת עם משחק מתוק וטעים שאיתו נקנח ונסגור את הערב.

להכנת המשחק דרושים 12 מיני קאפקייק.
את הקאפקייק אני אופה בעטרות נייר לבנות אותן אני מסדרת בתוך תבנית אלומיניום עם שקעים מתאימים. (את התבנית ניתן למחזר לשימושים חוזרים). כדי להשאיר מקום לשכבת פינוק את הבלילה אני שמה עד כסנטימטר מהקצה כדי שבזמן האפיה לא תעבור העוגה את העטרת.



לאחר צינון הקאפקייק מתפנקים בציפוי טעים (בתוך עטרת הנייר): 6 בציפוי גנאש שוקולד מריר (הוראות הכנה מהירה: להמיס במיקרוגל 250 גר' שוקולד מריר ומיכל אחד של שמנת מתוקה ולערבב היטב להמסה מלאה. הכמות גדולה יותר מהדרוש. ניתן להכין כמות חלקית ולשנות את הכמויות בהתאם) ו-6 ציפוי קנדי מאלט אדום שניתן להשיג במותק בוטיק סוכר.

הקאפקייק שצופו בגנאש מריר התקשטו בלב בצק סוכר ואלה עם ציפוי הקנדי מלט האדום התהדרו בלב נייר לקישוט. כל שחקן רומנטיקן מקבל 6 קאפקייק זהים



למען האמת הם זהים למראית עין. מתחת לכל אחד מסתתרת מדבקה ועליה משימה שקשורה לאהבה.....סומכת עליכם שתדעו בדיוק מה לרשום שם (;

משחקים על גבי לוח שסומן עם וואשי טייפ אדום לבן על צלחת הגשה לבנה (הכי מתאים ליום האהבה). יש ליצור 9 משבצות למשחק.

וקדימה לשחק. איקס מיקס ו........ביס




אני הולכת לשחק להתפנק ולזלול! (וגם לבצע משימה)
תנסו גם אתם
יום אהבה שמח

עוד רעיון לפינוק מלא אהבה תוכלו לראות בפוסט קריצה מתוקה

מהמטבח שלי האהבה

מה אוכלים היום?

בשבוע האחרון נשאלתי ע"י כמה חברות בפגישה בדשא ליד הבית "תגידי...מה את מכינה לארוחת ערב?" או "יש לך רעיון מה לבשל לארוחת צהריים?". כנראה שהחופשה הוציאה מכולן את מאגר האפשרויות לחידושים ושינויים ויש הרגשה שהכל חוזר על עצמו! (תאמינו לי שזה מצב שיותר קשה לנו. אנחנו מרגישות צורך לחדש ולשנות ולרענן ולא בטוח שצריך בכלל!)

מי שממש מכיר אותי יודע שהמטבח הוא המקום המועדף עליי בבית (לא יותר מהמיטה שלי כשאני כבר יכולה להרשות לעצמי לישון בערך בחצות!). הכל הולך! לא רק מתוקים!
המטבח עד כדי כך חשוב לי שזה הפך לאחד הקריטריונים שלי בחיפוש הדירה החדשה.  אני יכולה להתפשר על הרבה דברים אל לא על המטבח.....(לא הפעם!!!!)

המטבח הנכחי שלי קטן אבל גדול!

אני רוצה מטבח שיכיל הרבה יותר מקום אחסון ממה שיש לי היום וגם יהיה רחב או גדול יותר. וגם מקווה שיהיה לי (:

אז אני אספר לכן קצת איך זה אצלי...
ארוחת בוקר: אצלנו ארוחת הבוקר היא לא טקס מיוחד. אלה עדיין עם בקבוק תמ"ל ומשקה שוקו לשחר (אני מכינה בעצמי מקקאו). לפעמים יש תוספת של בסקוויט או פרוסת עוגה או מה שהוא מכנה "עוגה קטנה" של קינדר.
ארוחת צהריים: אני מכינה תבשילים לארוחת צהריים 4 פעמים בשבוע. בחלקם קלילים וחלקם מעט יותר מורכבים. אבל הכל דברים שילדים אוהבים... (אלה אוכלת בגן אבל משלימה כשחוזרת הביתה בשעה 16:00)
משהו בין לבין: משתנה. פרי, חטיף, כריך, מעדן, ירקות.....
ארוחת ערב: ארוחות ערב מוגשת מידי יום לפי בקשת הקהל (מתוך שתי אפשרויות שאני קובעת ולפעמים לפי בחירה מלאה של שחר. תלוי מה מבקש ואם הכל נגיש וזמין).

בגלל האהבה הגדולה שלי למטבח ולבישול החלטתי לפתוח דף בפייסבוק שייקרא "אוכלים 365 ימים" ובו תצלומים של תבשילים או מטעמים שאני מכינה לימי חול וארועים מיוחדים. בכל יום תמונה אחת לפעמים יותר. וכמובן אפנק במתכונים .
אתם מזומנים לחלוק איתי ולהכיר אותי קצת אחרת...דרך התבשילים שלי {שלמדתי מאמא (ז"ל) מחמותי המקסימה (תיבדל לחיים ארוכים) ואבא שלי היקר שמבשל מדהים כי זה מה שדרשו ממנו החיים!!!! ועוד כל מיני דברים רבים וטובים שנתקלתי בהם על הדרך בכל מיני הזדמנויות}.

אם יש לכם הצעות למתכונים פשוטים לקטנים ולגדולים אשמח אם תשלחו אליי במייל עם תמונה ואני מבטיחה להתייחס ולהעלות לדף. מקווה שיהיה שימושי עבורכן ועבורכם. אשמח לראותכם בין אוהדי הדף.
אני!

קריצה מתוקה

השנה שלנו חולפת לה בסימן חגים וימים מיוחדים. אם תבחנו היטב לאחור תראו שיש הרבה זכרונות הקשורים בחגיגות  ובמסיבות . בעיקר מהאוכל, הכיבוד והקינוחים. אלה אנחנו. עם שאוהב לחגוג. כל סיבה הופכת למסיבה. (אפילו אימצנו כמה חגיגות שאינן שלנו ואנחנו מטפחים אותן היטב!) אנחנו פותחים את החגיגות עם קבלת השנה החדשה ולא מספיקים להגיד ג'ק רובינזון (ככה אבא שלי אומר) וכבר חופש גדול, קיץ, ים, שמש, שקיעה, רומנטיקה. ו....ט"ו באב כבר כאן! ואיך אפשר בלי חגיגות שכולן אהבה!


את יום האהבה שלנו (מאז שהפכנו להורים) אנחנו חוגגים בבית. הילדים מאורגנים כמידי יום. בשעה 19:30 סיפור ולמיטה. בלי שום עיכובים. בשעה 20:00 הבית עוצר מהמולת היום. ואנו מתחילים את חלקו השני של הערב. החצי דואג לסרט קליל ורומנטי (הוא יודע בדיוק מה אני אוהבת), קולות פופקורן מתבקע נשמעים מכיוון המטבח ומשהו מתוק (המועדף על החצי בווריאציה מעט שונה) כבר מוכן. קאפקייק שוקולד מלאי אהבה!

-קישור למקור-

רוצים גם לפנק ולהכין קינוח מלא ורוד ומלא אהבה, עקבו אחר ההוראות......

אופים קפאקייק שוקולד בעטרות נייר לבנות, עטרות נייר מעטורות או גביעי סיליקון (כל מתכון מועדף יהיה מצויין לצורך העניין) וממתינים להצטננות. בינתיים מכינים קצפת ורדרדה ושומרים במקרר (מקציפים שמנת מתוקה עם 2 כפות סוכר וטיפת צבע מאכל ורוד בזוקה לקצפת יציבה). חותכים את כיפת הקאפקייק וקורצים לב בעזרת חותכן. מורחים בעזרת כף מעט קצפת על בסיס הקאפקייק שנותר. כעת, על כיפת הקאפקייק (שחתכנו והחסרנו ממנה לב) מורחים גנאש שוקולד (אצלי תמיד יש במקרר אבל ניתן למרוח ממרח נוטלה כתחליף) ומפזרים סוכריות קטנות בצורת לב. מחזירים את הכיפה למקומה וגם לכם יש קאפקייק שוקולד משובח עם כיפת לב מעוטרת עסיסית ורדרדה וחושנית.

שיהיה בהצלחה והרבה אהבה (:



נ.ב

הפוסט מוקדש לחברה הכי הכי שלי שנמצאת הרחק מכאן, בלונדון

יסמין שלי, לא יכול היה להיות יום מתאים יותר לחתונה שלך. את מתוזמנת בטירוף (הכל תוכנן מראש לפרטי פרטים). רומנטיקנית בנשמה והכי הכי מתוקה. והשנה (אני לא מאמינה) את כבר חוגגת  6 שנות נישואין. בלונדון (זו היתה אמורה להיות גיחה קצרה, רק לשנה). לא יאומן שחלף כל כך הרבה זמן. צוציקית שלי. אני מקדישה לך את הפוסט עם הרבה אהבה. מתגעגעת ומחכה לראותך באוגוסט!