טעים להכיר: חיתוכיות טעימות הכי מהירות בעולם

שלושה וחצי רכיבים. ללא אפיה. ללא ביצים. ללא מיקסר. חיתוכיות שוקולד מפתיעות הכי מהירות בעולם. 

אני אוהבת לאגור מתכונים. מתכונים מכל המינים ומכל הגוונים. יום אחד בטוח אעשה בהם שימוש, וגם אם לא אז שיהיה.... אבל במיוחד אני אוהבת מתכונים מהירים וטעימים (וכאלה שאפשר להכין עם הילדים).

את המתכון הפשוט וההורס הזה קיבלתי מאורית חיים שדה שהשתתפה חוג בית לעיצוב עוגת מתנה שקיימתי ברחובות לפני שנה בערך. בחוגי הבית אני מגלה נשים שונות ומגוונות, ממקומות שונים, מעבירה איתן כמה שעות מהנות ומלמדות של עשייה מתוקה ולומדת מהן המון. אני נהנית בכל פעם מחדש. 

כששאלתי את אורית אם אוכל לפרסם את המתכון היא מיד ענתה בחיוב. והנה, גם אתם זוכים להכיר את המתכון הכי מהיר לחיתוכיות שוקולד טעימות ומפתיעות בטעמן.

דרושים לנו שלושה וחצי חומרים:

400 גרם צימקאו (חבילה אחת)
500 גרם טחינה גולמית
500 גרם בסקוויטים (שני פסים)
מעט חלבה לקישוט מעל

להמיס בבן מרי את הצימקאו והטחינה, לטרוף מידי פעם עד לקבלת תערובת חלקה ללא גושים. 
לפורר בסקוויטים ולבחוש פנימה. לסדר את התערובת על תבנית מרופדת בנייר אפיה. להדק היטב. לגרד מלמעלה מעט חלבה ולהכניס ל-15 דקות במקפיא. להוציא ולחתוך לריבועים, להכין כוס תה או קפה ולהתפנק :)

טיפ חשוב - אם תרסקו את הבסקוויטים בשקית "קוקי" (המיועדת לאפיה בתנור) עם סוגר, אני מבטיחה שהשקית תישאר שלמה ולא תקרע במהירות :) וכך תוכלו  לשתף בחלק הזה את הילדים. 

שיהיה בהצלחה ותחזרו לספר לי איך יצא :)

מתנה מתוקה משחר ואלה

מי לא אוהב שוקולד? 

עוד שנה חלפה עברה לה מלווה בחגיגות יום הולדת משפחתיות, חברתיות ובמסגרות החינוכיות. והכל כפול שניים. כל חגיגה הביאה איתה צורך אחר, רעיון אחר והתארגנות אחרת, לצד משהו חדש שעוד לא הכרתי ולא ממש ידעתי שמתאים לי - חגיגה משותפת עם חבר לשחר וחברה לאלה. זרמתי עם הרצונות של הילדים. ואשמח לשתף אתכם בכמה דברים שהסקתי מכך אבל זה לפוסט אחר.

הפעם בחרתי לנצל את הזמן, שניה לפני חגים וימים מיוחדים נוספים, שעומדים להגיע אלינו לטובה, ולספר לכם על חגיגת יום ההולדת המשפחתית האינטימית שחגגתי לשחר ואלה ביחד. זה היה באחד מימי החג בראש השנה. עיצוב הבית נבחר לצהוב לבן (למרות שהתכנון המקורי היה שחור צהוב, אבל היה משהו בשלוב הצבעים שלא התחבר לי טוב ועוד ביום חג).
נתלתה שרשרת בלונים ברצף לבן-צהוב, שרשרת דגלונים צהובים עם נקודות לבנות שנרכשה בחנות חד פעמי (מוזמנים להציץ בתמונה מהאינסטגרם), המפות על השולחן היו צהובות והמפיות לבנות וצהובות. גם צלחות ההגשה וכוסות השתיה שבחרתי היו בגוון שמנת.
טיפ ממני: גם כשאתם רוכשים כלים חד פעמיים חלקים ופשוטים יחסית, עם קצת תשומת לב לבחירת הגוונים של הכלים ומוצרים החד פעמיים אפשר להצליח לתת אוירה אסטתית מבלי הוצאות גדולות או מיתוג יום ההולדת בהתאמה אישית.

הדבר שכן השקעתי בו קצת יותר, וכן עוצב והותאם אישית, היתה המתנה המתוקה לכל ילדי המשפחה.
טווח הגילאים אצלנו גדול מאוד. מגיל שנה פלוס מינוס ועד 18+ והחלטתי ללכת הפעם על חפיסת שוקולד חלב עם עטיפה מותאמת אישית שעיצבתי לכבוד יום ההולדת של השניים באוירת החג בגווני שחור לבן צהוב.

צירפתי לכם הדרכה איך להפוך חפיסת שוקולד למעוצבת בהתאמה אישית, וכמובן שזה מתאים לכל ארוע ולכל מטרה, לכל חגיגה וכולם אוהבים ונהנים לקבל בכל הזדמנות. בקיצור מבחינתי זה היה שווה את השקעה.

כלים וחומרים:
נייר מעוצב מוכן או בהתאמה אישית בגודל 15 ס"מ רוחב * 19.5 ס"מ אורך (רצוי נייר מעל 100 גרם)
מספריים
דבק דו צדדי
חפיסת שוקולד לפי טעמכם. אני הכנתי לילדים שוקולד חלב, אך ההדרכה צולמה בשלב מאוחר יותר עם שוקולד מריר.



מקלפים מחפיסת השוקולד את העטיפה המקורית. בזהירות לא לקרוע את עטיפת הכסף העדינה 



גוזרים מלבנים מדבק דו-צדדי ומדביקים בחלקו העליון של הנייר המעוצב. 

הופכים את נייר העטיפה המעוצב (החדש) ומצמידים אליו במרכז את חפיסת השוקולד בעזרת מלבן דבק דו-צדדי כדי למנועה תזוזה או הפרדות של העטיפה החדשה מחפיסת השוקולד. 

מקפלים את שולי הנייר ומצמידים את שתי הקצוות זו לזו בעזרת הדבק שהצמדנו בשלב הקודם. 

זהו. יש לכם חפיסת שוקולד בהתאמה אישית :)

אשמח לענות על כל שאלה במייל ravidbazak@gmail.com או בדף הפייסבוק 

שיהיה בהצלחה!

ושתמיד תמיד תמיד יהיה לכם מתוק

על ראש העוגה עומדת כבשה

הדרכת תמונות בשלבים

בעיר אחת, לא ממש רחוקה מגני תקווה, מתגוררת משפחה מקסימה שחיכתה רק לחגוג יום הולדת לאופק המתוקה. ואתם בטח מנחשים... הפעם אני אחראית על הע-ו-ג-ה. קיבלתי הוראות ברורות לעוגת ניקי בשתי קומות בגווני בייבי בהירים של תכלת, ורוד, סגול ונס קפה נעים. ובאותה נשימה "אני סומכת עלייך שהעוגה תהיה מדהימה". תאמינו לי שיש מקרים בהם התפקיד בכלל לא פשוט!
זה קורה במיוחד שנותנים לי לשחק עם בצק סוכר ולהחליט על העיצוב לגמרי לבד!

אני פופקורן בלתי נדלה של רעיונות ככה מישהי מיוחדת במינה פעם לי אמרה. זה כל כך נכון ולא מועיל לי במקרה הנדון. הראש מתחיל להעלות רעיונות, שילובים ואין ספור אפשרויות ואז אני מחליטה שרק סקיצה תהיה פה המצילה ותחסוך לי זמן של ניסוי וטעיה. חייבת לעמוד ברף הציפייה של אופק המתוקה וגם של אמה ששלחה לי הודעה "תשלחי לי תמונות של העוגה" :)

נו.....איך יצא??

אופק היתה מרוצה מאוד וגם אני :) השמחה של הילדים וגם של ההורים זה הערך המוסף והרווח הנקי שלי אחרי שעות ארוכות של עשייה מתוקה. נותן כוח להמשיך.
מזמינה אתכם לעקוב אחרי באינסטגרם ולראות ראשונים הצצות לעיצובים החדשים.

ואם מתחשק או יש חגיגה בדרך אתם יכולים לעצב את העוגה לגמרי לבד כל מה שנחוץ זה: סבלנות רבה, ידע בסיסי בבצק סוכר, משטח יציב, שתי עוגות בטעם שאוהבים עם קרם מקשר מוכנות לעיטוף, קורנפלור, קשיות/שיפודים לתמיכה, בצק סוכר, cmc, צבעי מאכל של magic color בגוונים: סקין טון, בזוקה, אייס בלו, וסגול ניאון וכמובן כלים ואביזרים לעיצוב העוגה ולפרטים של ניקי הכבשה.
אתם תמיד יכולים לפנות אליי בכל שאלה, במייל ravidbazak@gmail.com או בדף הפייסבוק
בהצלחה!!


שבוע טוב ומבורך :)

לב-עוגית

אני מכירה אותה מהיום שנולדתי. או בעצם יותר נכון להגיד ההיפך. היא מכירה אותי! לא זוכרת הרבה מגיל צעיר אבל מגיל 18 בערך והלאה זוכרת היטב. בילינו המון ביחד למרות פער השנים. לי יש אותה ולה יש אותי. תמיד!!!!  סיבובי קניות משותפים, טיולי שבת, עזרה בהקלדת עבודות סמינריוניות, סתם קפה אצלי בבית או אצל מכרה משותפת, שיחות טלפון יומיות (הן חובה גם בשעות לא שיגרתיות)...  ובכל זה אני לא זוכרת תקופה שלא ראיתי אותה כל כך הרבה זמן :( המצב בתקופה הזו הכריע. 

הכל עניין של טיימינג. היא ילדה בתל אביב בשיאה של מלחמת "צוק איתן" 27.7.2014. היה לי את הכבוד ללוות אותה בחדר לידה. להיות שם ברגע הכי הכי חזק ומיוחד, בשניה המיוחלת הזו שרק מחכים לשמוע בכי בפעם הראשונה ואפילו להזיל ממנו דמעה של אושר טהור. להיות שם שהיא מתאוששת ומשנה סטטוס מ"רווקה" ל"פלוס אחת". להיות איתה כשהיא עוד לא ממש מעקלת את גודל השינוי והרגשות המיוחדים שנלווים אליו. להתמלא אהבה לפשושית קטנה חדשה.... אליה אסתר 

ואז מגיע רגע השחרור הביתה. וזה הרגע שאני מבינה שמה שהיה לא יחזור. אני עוברת שינוי ביחד איתה. נהנית מביקור חטוף לפני ההדרמה. הן נוסעות לתקופת הסתגלות באשקלון ואני מבינה שבטיימינג הזה לא אראה אותן מתי שמתחשק (גם כשזה קורע אותי מבפנים). התכנית המקורית היתה אחרת בגלל המצב הביטחוני שונתה במיידי. אשקלון בקו אש ואני ח-ו-ש-ש-ת. לא אסע את כל הדרך לשם עם שחר ואלה. לא אעמיד אותם בחוויה שיתכן ותהיה אזעקה באמצע הדרך בין אשדוד לאשקלון. לא חושבת שזה נחוץ במידת החרדה שלהם. ועכשיו גם כשיש הפסקות אש חוזרות לא ידוע מה יהיו ההתפתחויות והכל אפשרי. שום דבר לא מוחלט ורק ימים יגידו. ככה לפחות אני מרגישה עכשיו. מעדיפה שהן תגענה לפה לפינוקים אבל זה יהיה רק בהמשך...

אז עברו כבר 3 שבועות בלי לראות אותן. פיניתי לי חצי יום להיות רק איתן. מחר אני נוסעת לבקר. ולוקחת איתי פינוקים תוצרת בית.
היא הכי אוהבת עוגיות קרמוגית. אז הכנתי אותן קצת אחרת כפינוק שבא מהלב במיוחד לנשמה. לב-עוגית. כרית עוגית לב במילוי נוטלה. הכנתי בצק פריך של קרין גורן מתוך הספר "אם לסבתא היה מיקסר". זה בצק שקרין מכנה אותו "מאה, מאתיים, שתיים, שתיים" קל וכדאי לזכור!! אי אפשר לעמוד בפניהן.
מכיוון שהמתכון מהספר החדש וקצת בעייתי לצלם ולהעלות לכאן. מצאתי את אותו המתכון באתר שלה קרין, שם הוא מופיע בתוספת גרידת לימון. אז תוותרו עליה (למרות שלדעתי שווה לנסות עם גרידת תפוז. זה שילוב שהולך מעולה עם שוקולד).
הבצק אינו מתאים לעבודה עם ילדים. ניתן לשלב אותם רק בחלק של קריצת הצורות וחשוב לפעול בדיוק לפי הוראות הקרור ורידוד להצלחה מקסימאלית. 

רידדתי בצק לכחצי ס"מ וקרצתי עוגיות לב.

על חצי מהן הנחתי כפית ממרח נוטלה וכיסיתי בלב נוסף. הידקתי את הלבבות למעין כרית בעזרת מזלג (עוגה) קטן שהשאיר חירוצים בשוליים וחיבר את שני הלבבות זה לזה.  

התקבלה עוגית לב במלית שוקולד. לב-עוגית. עוגיה אחת שלמה שאי אפשר לעמוד בפניה. תאמינו לי שהייתי חייבת לשמור היום על הקופסא שלא יזללו לי אותן ;)

מוקדש ממני באהבה לאחותי הגדולה!
ולתינוקת החדשה אליה אסתר
:)

יום הולדת זבלונים

סיומה של טרילוגיה בארבעה חלקים!

כמו שחשבתי כבר בשנה שעברה שחר ואלה לא יחגגו השנה יום הולדת ביחד. לפחות לא עם החברים. (היו רמזים לכך בפוסט של יום ההולדת הקודם. הנה...כאן). 
בתאריך ממש (לפני חודש בערך) פתחנו את בוקר יום ההולדת עם קאפקייק נר מתנות ובילוי משפחתי משותף שתוכנן מראש (זה היה בחול המועד סוכות והתאפשר לחגוג מהבוקר), המשכנו לדואט יום הולדת עם המשפחה הקרובה (ספרתי עליו קצת בפוסט מחוץ למסגרת),  משם ליום הולדת עם ילדי הכיתה והגן במסגרות החינוכיות (לאחר סוכות לכל אחד בנפרד) וה-גראנד פינל'ה לחגיגות של שחר שלי - חגיגת זבלונים שחגגנו בשישי האחרון. 

מה היה לנו שם?

נושא המסיבה: חגיגת זבלונים

עיצוב אווירה וגווני הקונספט: כבר בשעות הצהריים המוקדמות הוכן החדר ובמקום מוקמו שולחנות עטופים במפות שנבחרו בהתאם לגווני הקונספט. תכלת כתום ירוק זרחני היו הצבעים שליוו את העיצוב כולו, אלה שלושת הגוונים של פחי הזבלונים (של העונות שהגיעו לפה עד כה לפחות). על גבי התקרה נמתחו שרשראות של בלונים במסדר צבעים 

ושולחנות הכיבוד להורים ולילדים נערכו וחיכו לאורחים בהתאם לגוונים שנבחרו

 

צילום: בפוסט הזה כל התמונות צולמו בנייד או במצלמה שלי מכל הבא ליד. מתנצלת מראש על האיכות. (אני מחכה לתיעוד החגיגה שצילמו במיוחד בשבילי....מקווה שיגיע בקרוב).

הפעלה: אני! 
קבלנו את פני הילדים עם תגית שם זוהרת על החולצה.

הכי כיף לפנות אליהם בשמות לאורך הפעילות. וגם, הכי חשוב, ככה כל מי שמסייע ונמצא בסביבה יכול לפנות אליהם בקלות. אישי יותר.משם המשיכו לעמדת קעקועי נצנצים. כל מיני קעקועים. דווקא לא קעקועי זבלונים (;

קישוט קאפקייק זבלונים: הילדים בחרו וצבעו דמויות זבלונים. את הדמויות נעצו במרכז עוגה אישית שקישטו בבצק סוכר ועוד תוספות מתוקות

בינגו זבלונים: המשחק זרם מצויין. היתה אוירה שקטה וכיפית והילדים היו ממש ממש בתוך המשחק. ואני. הפקתי לקח משנה שעברה והכנתי הפתעות לכולם (:

הלהיט הגדול של החגיגה, שאי אפשר היה להפסיק אותו - משחק גועל דביקי דביקי אופיני לזבלונים: 
לתוך קערה גדולה הכנסתי במבה, מרשמלו, ביצה שבורה + הקליפות, קמח. הרבה קמח ומיץ תות בננה.....
כל העיסה עורבבה היטב והוכנסו פנימה זבלונים. על הילדים היה להכניס יד ולמצוא את הזבלון בתוך הגועל. ותאמינו לי שזה היה מגעיל! חייבת לציין שכמעט ויתרתי על המשחק. שחר לא ויתר ואמר שמשחק הגועל יהיה הכי הכי כייפי ואפילו הוא יכניס את היד (כן בטח! נגע מעט ברוטב הדביק....). זרמתי איתו. שמחה שלא ויתרתי כי זה באמת נחקק בזיכרון (: וכרגע אין תמונות שתיעדו את הרגע בצורה ברורה
כמובן שהיו בתכנית עוד כמה משחקים שלא הספקנו להגיע אליהם....

עוגה: אני! כמובן...

לסיום חולקו לילדים משחקים שנעטפו בנייר מתנה כתום ירוק ותכלת. המשחק לא קשור לזבלונים אז העטיפה כן (: וסוכריית זבלונים. 

החיוך הזה על הפנים שווה את כל השעות ההשקעה והטרחה!!
זהו. מסיבת יום הולדת זבלונים של שחר הגיעה לסיומה. סוף טוב ה-כ-ל טוב!!!!! תודה לכל מי שהגיע לחגוג איתנו ושמח את שחר במסיבת יום ההולדת!
חושבים שיש לי מנוחה של תכנונים ומחשבות....?!
בעוד שבועיים החגיגה של אלה......

להתראות רק רק רק בשמחות!



נ.ב
לפני החגיגה חולקו לילדים בבית הספר הזמנות זבלונים.
את ההזמנות מצאתי באתר הרישמי של Trash Pack
ומחקתי מלל באנגלית. מצרפת לכם את הקובץ הריק לשימושכם. אל תשכחו לספר לי איך היה!